רבי יצחק אלפסי - הרי"ף (1013-1103). מגדולי הפוסקים בימי הביניים. נולד בכפר ליד העיר פס שבמרוקו, ומכאן שמו. הוא למד תורה בישיבת קירואן שבתוניסיה ולאחר מכן חזר לפס והקים בה ישיבה. ישיבה זו הפכה למרכז של הפצת התורה ברבים. בשל גדולתו בתורה, פנו אליו בשאלות בענייני הלכה ותשובותיו הופצו בכל קהילות ישראל. לעת זקנתו הוא פרש ועזב את עירו, לאחר שהעלילו עליו כי הוא מורד במלכות. הוא נמלט לספרד, שם התמנה לרב בעיר אליסנה. גם כאן הפכה הישיבה למרכז להפצת תורה. בספרו "ספר ההלכות", הוא ליקט את כל פסקי ההלכות שבתלמוד. הספר כונה "התלמוד הקטן" והקל את הלימודים ואת קביעת פסקי ההלכה. הוא היה נערץ על הדורות המאוחרים, וכינויו היה "גאון", על אף פי שחי לאחר שהסתיימה תקופת הגאונים. הוא מת בשיבה טובה, ויהדות ספרד התאבלה עליו אבל כבד, ומשורריה חיברו עליו קינות.

​

רבי יצחק אלפסי הרי"פ