הרב שלמה אבן דנאן (1848–1929) מגדולי רבני יהדות מרוקו, אב"ד ורב ראשי בעיר פאס. מחבר שו"ת 'אשר לשלמה' ו'ביקש שלמה'.

נולד לרב משה ולחנה ב- 1848 ( ) בעיר  שב. אביו היה תלמיד חכם ומחבר ספרים בהלכה. לאחר שהתייתם מאביו, שנפטר בגיל 30 ב-10 ביוני  ( ), גדל אצל סבו, הרב שמואל אבן דנאן.

בתחילה למד אצל סבו ואצל דודו, הרב . לאחר מכן למד אצל הרב . בגיל 16 החל ללמוד את תורת ה, ובגיל 18 עסק בהוראת תלמידים בתלמוד תורה. לאחר שנשא לאישה את קרובתו סולטנה בת הרב שאול אבן דנאן, הצטרף בגיל 21 לדיונים וההכרעות של רבני פאס.

במטרה לבדוק אפשרות להתיישב בישראל, בשנת  () הצטרף לדודו הרב  לביקור בארץ. במשך שלושים ושלושה ימים שהו בארץ, בבקרם בכל המקומות הקדושים. בדרכם חזרה עברו בעיר  שב, פגשו את הרב משה פארדו, רבה של אלכסנדריה, דנו איתו בדברי תורה ופתרו לו מספר קושיות שעמד עליהן.

כשחזר לפאס מונה לשמש כגזבר ופרנס הקהילה, שם דאג ותמך בעניי העיר. שלוש שנים שימש בתפקיד זה, עד שהתמנה בשנת ה׳תרל״ח לשמש כרב ודיין העיר. את תפקידו ניצל ליצירת קשרים בין קהילות מרוקו וקהילות אירופה, גיוס כספים לקהילות שונות, וגיוס דעת הקהל העולמית לטובת הקהילה היהודית בפאס.

בשנת  () מונה ל. בחודש יולי  ( ) נבחר לשמש כ ומורה צדק בבית הדין הגדול. ישב בבית דינם של דודו הרב  והרב יוסף סירירו.

בשנת  () נבחר בידי השלטונות הצרפתים לתפקיד דיין בבית הדין הגדול לערעורים שבעיר , בראשותו של ידידו הרב . עקב הקושי שלו לעזוב את משפחתו בעיר , ועל אף יחסי הידידות שהיו לו לחברי , ביקש מהשלטונות לשחררו מתפקיד זה ולהחזירו לפאס.

בחודש ינואר  ( ) שב לעיר פאס, והתמנה ל ו.

השלטון הצרפתי העריכו מאוד, חיבב את פסקיו ההלכתיים, ואף העביר דיונים שהוגשו על ידי יהודים מבית המשפט לבית הדין שבראשותו. כן התייעצו איתו בשאלות שנגעו בענייני הקהילה היהודית, וקיבלו את חוות דעתו. בתקופה זו התפרסם כאחד מגדולי רבני מרוקו והיה המוסמך היחידי לענייני , בכל . עד גיל מבוגר למד ופסק בסוגיות המורכבות שיותר שבאו לידו.

הלך לעולמו ב-  ( ) לאחר מחלה, ונקבר בפאס. נכדו הוא הרב  ששימש אף הוא כדיין בפאס.

רבי שלמה אבן דנאן  (לעץ שושלת המשפחה לחץ כאן