
עבודת מחקר עניין המעפילים מצפון אפריקה- מר דניאל בר-אלי (ביטון.
ראה סיפור חייו של אביו- אליהו ביטון על ההעפלה לקפריסין.
עבודת המחקר של דניאל ביטון -
קישור לפרטים על הספר שהוציאטי דניאל:
"מי אתה המעפיל הצפון אפריקאי" בהוצאת "רסלינג"
רכב משפחות המוגרביות. 41% ממעפילי צפון אפריקה היו בעלי משפחות. רוב משפחות) 60%) העפילה מנמלי אירופה ורק 40% מהן העיקר מחוף אלג'יר. עד 198 משפחות - 69% - מבינים כלל המוגרבים צהיו ילדים שונים 91 - 31% - זוגות נשואים ללא ילדים. חברון מעיד, כי עליית צעירים לא נשואים נשמרה מעבר ההפלה הישירה מחוף אלג'יר, אך לא בין מעפילי 'הבריחה'
בדירוג של אלי מויאל, שליח הסוכנות היהודית לקפריסין, על מעפילי צפון אפריקה במחנה 55 צוין שהגיעו "פליטים מדרום מרוקו, אלג'יר ותוניס ובעיקר משפחות מאוד פרימיטיביות ומפגרות". מנגד לא יכול לטעון שהשליחים עשו מלאכתם נאמנה וכהלכה. כי מחופי אלג'יר עלו יותר בודדים ומשפחות ללא ילדים כאלה ל'רוח 'התנועה הציונות וירכיה שציפתה שהמעפיל יהיה חלוץ וצעיר, בעל אידאולוגיה ציונית ודובר עברית שעבר הכשרה חלוצית. חלק בשני הפרמטרים הראשונים עמדו חלק ממעפילי צפון אפריקה. עד 198 משפחות -) 21% - היו 525 ילדים מכלל המעפילים המוגרבים ובמ דברים 2.6 ילדים במשפחה. אפשר להיווכח השיית משפחות אפיינה במיוחד את המעפילים מנמלי אירופה. דירוג של הג'וינט על התפלגות כלל משפחות במחנות קפריסין הראה ש- 46% משפחות היו ללא ילדים, 34% משפחות עם ילד אחד, 4% משפחות בנות 5 3 ילדים.המחקר בטבלה לעיל מראים שבקרב משפחות צפון אפריקאים היו 31% זוגות ללא ילדים,
השוואת ההרכב המשך בין מעפילי צפון אפריקה, העלתה שמחוף אלג'יר העיליים המשך עם מספר ילדים קטנים יותר ממשפחות שהחל להם מנמלי אירופה. לגבי מעפילים מוגנים ללא שם ספינה או ארץ מוצא מספר הילדים שלהם היה הקטן ביותר. נתון סטטיסטי של הסוכנות היהודית הראה שהרכב כולו העולים ארצה למחשבים נוספים היה: 77.5% משפחות ללא ילדים, ל - 20.7% היה ילד אחד בלבד ו -1.8% מהמשפחות היו ילדים וארבעה ילדים. כלומר בהשמח לעלייה הכללית לפלשתינה א"י העלייה מצפון אפריקה הייתה מורכבת ממשפחות אבל בהשווה לנתונים בקפריסין - אנשים אחרים.
הסבר האפשרי לשוני בהרכב משפחתי של המוגרבים שהחליליות מחוף אלג'יר כמה אלה שהעפיל מנמלי אירופה נעוץ כנראה במיון של המעפילים הפועלים בכל זאת באלג'יר וננהנה בו עדיפות לצעירים וצעירות. נתונים אלה לא תואמים את הדירוג המפקדי ספינות המעפילים והשליחים לקפריסין שיצרו רושם שמעפילי ספינות 'יהודה הלוי ו'שבת ציון' היו מיוחדים משפחות מרובות ילדים שהגיעו זמורים נידחים בדרום מרוקו ואלג'יר.
אלי מויאל התריה מפני עלייה המונית ולא החלוצית, שתיפול למעמסה על היישוב. הדוח שלו כתב על מעפילי ספינות 'יהודה הלוי' ו'שיבת ציון 'משהו במחנות הקיץ. גם בדוח של חמל רפאל נכתב שמשפחות מדרום אלג'יר ודרום תוניס היו "מטופלות בהרבה ילדים". אותי שבזמן הדירוג שהו במחנות החורף בקפריסין עשרות -ואולי כמה- מעפילים נוספים מצפון אפריקה במיוחד מנמלי אירופה שלא נכללו, בדירוג שלהם. שתי ההעפלות הראשונות הישירות מחופי מאלג'יר של צעירים וצעירות היו בבחינת 'חניכה' של פוטנציאל ההפלה מצפון אפריקה, המשך ההרכב המשפחתי שעלה מנמלי אירופה לאחר הפסקת ההפלה המאורגנת מהמגרב. מעיון בגרף 7 נמצא, כי השליחים במחירים הראשונים של שנת 1947 גייסו להפלה גם בודדים וגם משפחות. על פי המאגר הדיווחים על העפלת משפחות מרובות ילדים היו מופרזים.
אפשר להניח, שהדוח של מויאל העיד על הכותב יותר מאשר על המעפילים. הוא ראה עצמו כחלוץ, שעלה כבר בשנת 1946 לפלשתינה א"י והגשים חלום. סימוכין כך לא יכול למצוא במסקנות הדוח שלו: "יש מקום לסלקציה זהירה בעליות הבאות] ... ... [לא מצדיק עלייה זו מצפון אפריקה שברובה התבססה על מטפיזיקה משיח שהרצון שלה נעלם בהתקפות הראשונה עם קשיים] ... כי עלייה כזו היא קללה ולא ברכה ".
יתכן שהתנאי שהעמיד המוסד לעלייה ב 'לגייס 650 500 מעפילים אילת את השליחים והפעילים להקפיד פחות על הדרישה להעפלה של צעירים וצעירות. דיווחו של מויאל מרמז על ביקורת סמויה על שליחי המוסד לעלייה ב ', הסוכנות היהודית ופעילי ההעפלה וההגנה ובראשם אפרים פרידמן) בן חיים (, נדיה כהן, סאם אביטל, אלי אוחיון וחבריהם שעשו ימים כלילות לפתח המגרב לעמוד בתנאי המוסד לעלייה ב' קבלת ספינה כדי להעלותם ארצה, אך להערכתו של מויאל הם לא השכילו בחרו את המיטב מיהדות צפון אפריקה. אולם, עליית צעירים מקבוצות 'בן יהודה' ממרוקו ומטריפולי ומהכשרת 'בח"ד' בדרום צרפת ועליית מתנדבי ומתגייסי חוץ לארץ -גח"ל ומח"ל - הם עדות לאופייה האידאולוגי של עלייה זו. לעומת התיאור הפסימי של מויאל ניצבת עדותו של שמעון צרפתי מעפיל בספינת 'יהודה הלוי':
"כאן לא אומר ביהודים משארית הפליטה, ניצולי השואה הזקוקים למקלט מדיני או בית לאומי, אלא ביהודים אשר לא סבלו מגרמנים כמו שסבלו יהודים באירופה. רכוש ובית ".
ניסיונו של כלב קסטל מלמד שהיה פוטנציאל לעלייה חלוצית מהמגרב, "יודע אני שקיימת ביהדות זאת הגדולה והמוזנחת חבורת חלוצים שאינם נופלים בכלום מכל חלוץ אחר בעולם". ראוי לציין שיחד עם המעפילים הצפון אפריקאים עלו גם בני נוער ללא הורים והיו מעפילים ב'יהודה הלוי 'ו'שיבת ציון' שהשאירו את בני הזוגם וילדיהם במחנות העלייה באלג'יר.
גיל המעפילים. כאן בולטת העדיפות שנתנו שליחי עלייה ב' להעפלת צעירים מצפון אפריקה. 14% מהם היו בקבוצת ( 1922 1908) 40-26 26% בקבוצת גיל ( 1929 1923) 25-19 מכלל מעפילי צפון אפריקה. ממוצע הגיל יורד אם מצרפים בנים ובנות מתחת לגיל שמונה עשרה.
לשם המחשה בדוח הסטטיסטי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )הלמ"ס( אחוז העולים מצפון אפריקה ולוב בגילאי 44 18 היה 50% בין השנים 1951 1948 הגרף מציג נתון של אוכלוסיות מבוגרות שהעפילו מנמלי אירופה כ- 8% מכלל המעפילים הצפון אפריקאים. קבוצת הגיל המבוגרת ביותר הייתה 70 ומעלה -שבעה מעפילים בלבד-.
כשמצרפים את 160 הצעירים -8%- בגיל 18 17 נראה כי 48% ממעפילי צפון אפריקה נשים וגברים היו –בגיל גיוס. הממצא תואם את מדיניות המוסד לעלייה ב', באותה תקופה, להעלות צעירים בגיל גיוס. אם כך, כמחצית ממעפילי צפון אפריקה היו צעירים וצעירות שהדיווח של מויאל לא החמיא להם והוגדרו כמי שנאספו מהרחוב .
דניאל ביטון בר אלי -מי אתה המעפיל הצפון אפריקאי ? - עבודת גמר מיקום מחקרי לקבלת תואר " מוסמך האוניברסיטה " - רעיון ' חלוץ אחיד ו ' תכנית מ'
ההעפלה מצפון אפריקה
דף הבא
