חסן השני בביקור ב, לידה , פטירה  (בגיל 70),  מדינה  מקום קבורה השכלה

 מולאי חסן השני (בערבית: الحسن الثاني; 9 ביולי 1929 – 23 ביולי 1999) היה מלך מרוקו בשנים 1961–1999, והמלך העשרים ואחד בשושלת העלווית המולכת במרוקו מאז אמצע המאה ה-17. הוא אביו של מלך מרוקו הנוכחי מוחמד השישי.

עיסוק,  שושלת 

אב אם ללא עבלה בנת טאהר צאצאיםMoulay Rachid ben al HassanPrincess Lalla Meryem of MoroccoAsma of MoroccoHasna of Morocco 

  ה־21  –  (38 שנים)

 

 

ביוגרפיה

נולד ברבאט, רכש השכלה מערבית, וסיים לימודי תואר שלישי במשפטים באוניברסיטת בורדו שבצרפת. פעל רבות, עם אביו מוחמד החמישי, לשחרור ארצו משלטון החסות הקולוניאליסטי הצרפתי. בין השנים 1955–1953 הוגלה על ידי הצרפתים לקורסיקה יחד עם משפחתו. לאחר שובם מהגלות, מונה חסן בשנת 1956 על ידי אביו לראש המטה הכללי של הצבא המלכותי של מרוקו.

 

ב-26 בפברואר 1961, בעקבות פטירתו של אביו, הוכרז חסן השני למלך מרוקו והוכתר רשמית ב-3 במרץ 1961. בשנות ה-70 ניצל חסן משני ניסיונות התנקשות. בתקופת המלחמה הקרה נטה חסן לתמוך במערב ובארצות הברית על חשבון ברית המועצות. האמריקאים סייעו לחסן לארגן ולאמן את הכוחות המזוינים במדינה. מסוף שנות ה-60 ועד סוף שנות ה-70 כבשה מרוקו מחדש את אזור סהרה המערבית. המתיחות באזור הביאה לפגיעה ביחסי המדינה עם שכנותיה אלג'יריה ומאוריטניה.

 

חסן ישב על כס-המלוכה במשך 38 שנה, עד מותו ב-23 ביולי 1999 בגיל 70. הוא הוחלף בידי בנו, מוחמד השישי.

 

גישתו ליהודים ולישראל

 

כיכר חסן השני בפתח תקווה

חסן התבלט ביחסו הסובלני כלפי הקהילה היהודית במרוקו (בהמשך למדיניותו של אביו מוחמד החמישי) ובקריאותיו ליהודים להשאר במדינה. הוא ניהל קשרי ידידות ענפים עם רבה של מרוקו שלום משאש. למרות זאת, הוא לא הצליח למנוע את האווירה העממית האנטי-יהודית שהתקיימה במדינה בשנות ה-60 לאחר הצטרפות המדינה לליגה הערבית ב-1958, וביתר שאת לאחר מלחמת ששת הימים ואשר הביאה לעלייתם לישראל של מרבית היהודים שנותרו. חסן תמך בפיוס ובפשרה בסכסוך הישראלי-ערבי, וקשרים גלויים וסודיים התקיימו בינו לבין ממשלת ישראל, גם בטרם כינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות בשנת 1995. הוא סייע ותיווך בין הצדדים בהסכם השלום בין ישראל למצרים ובמשא המתן בין ישראל לפלסטינים.

 

 

 

 

 

 

פרסים והוקרה

 

המסדר המלכותי עלווי

מפקד עליון במסדר לאופולד

 (15 בפברואר 1988)

הצלב הגדול של מסדר המושיע

צווארון מסדר הנסיך אנריקה (18 בפברואר 1994)

הצווארון של מסדר החרב של יעקב הקדוש (25 באוגוסט 1994)

אביר הצלב הגדול של מסדר האמבט (27 באוקטובר 1980)

צלב גדול של לגיון הכבוד

Collar of the Civil Order of Alfonso X the Wise (22 בספטמבר 1989)

השרשרת המלכותית הוויקטוריאנית

אביר הצלב הגדול במסדר הוויקטוריאני המלכותי

 (1 באפריל 1961)

 

צווארון של מסדר קרלוס השלישי (2 ביוני 1979)

אביר הצלב הגדול עם צווארון של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (25 בנובמבר 1961)

אביר הצלב הגדול של האריה ההולנדי

עיטור פהלבי (11 ביוני 1966)

מסדר חוסיין בן עלי

המסדר המלכותי של קמבודיה

מסדר מובארכ הגדול

אביר הצלב הגדול של המסדר הלאומי של מלי

המסדר של פקיסטן

אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה

מסדר ההצטיינות הלאומי של מאוריטניה

מסדר החרצית עם צווארון

אות הכוכב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית

מסדר אבן סעוד 

 

המלך חסאן השני