למעבר אתר המוזיקה הישראלית רבי מכר שירי מרוקו לחץ כאן
נוכחות ארץ-ישראל בשירה ובפיוט של יהודי צפון-אפריקה.
הגאולה היא נושא דומינאנטי ומכריע בשירתם העברית של בני צפון-אפריקה והמזרח , באסכולת השירה של המאה הט"ז ואילך. אסכולה זו היא אסכולת-בת לשירת ספרד וצמחה במרכזים שונים : בארץ-ישראל , בבלקן , בתימן ובצפון-אפריקה. המשורר הבולט בה הוא רבי ישראל נג'ארה והשפעתו ניכרת היטב בכל מרכזי השירה . לאסכולה זו כמה מאפיינים , ביניהם פשטות הלשון , הזיקה הישירה למוסיקה , הניתוק מן התפילה עצמה, היסודות הקבליים והדומינאנטיות המוחלטת כמעט של נושא הגלות והגאולה. הרבה מאוד פיוטים מוקדשים מלכתחילה לנושא הגלות והגאולה , ורעיונות הגאולה ממלאים את השיר כולו. י ברם , גם שירים שעיקרם וייעודם שונה, כגון שירים לאירועים חגיגיים ומשפחתיים )ברית-מילה , בר-מצווה, חתונה וכו'( , משלבים בתוכם מרעיונות הגאולה , וכן תפילות ובקשות למענה. 2 בשירים אלה ארץ-ישראל היא בבחינת אידיאל נעלה , והשאיפה למימוש חזון הגאולה של נביאי ישראל היא משאת-לב . המשורר אינו רואה בהכרח את ארץ-ישראל כפי שהיא בזמנו, אלא את ארץ-ישראל שבחזון. ארץ-ישראל , תפארת-ישראל וגאולת-ישראל חד הן - אין התייחסות קונקרטית למקום הריאלי וליישובי היהודים שבו. המשורר רואה לנגד עיניו את ירושלים של מעלה ולא את ירושלים של מטה. במאמר זה אנו מבקשים להציג את מיפגש המשוררים בני צפון-אפריקה עם ארץ -ישראל הממשית והמוחשית - המקום , הזמן והאנשים החיים בו. שירים אלה מעטים הם ביחס לכלל השירים בנושא הגאולה , שכן טבעם של רוב השירים בני אותה תקופה שהם נוטים אל השלמות ואל החלום , ולא אל הממש העגום . למרות מיעוטם , יש בשירים אלה כדי ללמד על המגע הממשי שהיה לבני צפון-אפריקה עם ארץ -ישראל ועל הכרה של המציאות בצד טוויית החלומות, שכן ללא מגע ישיר עם ארץ-ישראל ותושביה לא יכולים היו לצמוח כלל שירים מעין אלה. מה גם שחלק מאותם אנשי ארץ-ישראל הם עצמם היו בני צפון-אפריקה , שעלו והתיישבו בארץ ושמרו על קשר ומגע עם אחיהם בגולה.
