צפון אפריקה שימשה מרכז נכבד לשירה ולפיוט בכל התקופות. אלפי פיוטים נוצרו בקרב יהודי מרוקו החל מהמאה העשירית ועד ימינו, רבים מהם עדיין מצויים בכתבי יד ומצפים לגאולה. רבים מאד הם הפיוטים האנונימיים שמחבריהם ידועים לנו רק בשמם הפרטי. משרידי פיוטים מהמאה העשירית והאחת עשרה אנו לומדים כי בצפון אפריקה נכתבו פיוטים בסגנון הפיוט הארץ-ישראלי הקדום, כמו למשל פיוטיו של רבי יהודה אבן קורייש, ר' אדונים בר נסים הלוי ור' אלעזר בן אהרן פאסי.
במאה התשע עשרה התרחב השימוש בלחני שירים ערביים ובחלקים מתוך ה"אלא" האנדלוסית אצל כל משוררי מרוקו. פיוטים רבים הותאמו ללחנים של שירי הקצידה והבראול הצפון אפריקאיים.
ר' יעקב ברדוגו (נפטר 1843), ששימש כאב בית דין במכנאס, הושפע אף הוא משירתו של ר' דוד חסין. הוא חיבר עשרות פיוטים, רבים מהם ללחנים של שירים ערביים. ספר שיריו, "קול יעקב", יצא לאור בלונדון. בפאס פעלו ר' משה עטייא (נפטר 1780) ור' ידידיה מונסונגו (נפטר 1869). בשיר ידידות מצויה קצידה שחיבר ר' משה עטייא לפרשת ויגש.
בעיר צפרו פעלו באותה תקופה כמה משוררים: ר' עמור אביטבול (1782-1853), שהיה דרשן ובעל מוסר ושימש כאב בית דין בעירו. אחד משיריו הידועים בערבית יהודית הוא "תובו לילאה, יא נאס" (שובו לאל, בני אדם), שיר שבח לאל וקריאה לחזור בתשובה; ר' שמואל אלבז (1789-1844) ובנו, ר' רפאל משה אלבאז (1823-1896), שהיו צאצאים למשפחה גדולי תורה שהעמידה פייטנים רבים. ר' רפאל חיבר כמעט את כל פיוטיו על פי לחן של שירים ערביים. שיריו קובצו בדיואן "שיר חדש", שיצא לאור בירושלים בשנת 1935. כמה משיריו מצויים בקובץ שיר ידידות (אוחילה לאל, אחי שמעו, בטח בה', צמאה נפשי, , שלם תשלם). יצירתו של ר' רפאל עשירה ומגוונת - הוא כתב חיבורים הלכתיים, פירושים למקרא, דרשות ודברי מוסר, ספרי היסטוריה ומדעים וחיבור על שבע החכמות, בהן מוסיקה; ר' שלום אזולאי (נפטר 1922), דיין בצפרו, שכמה משיריו צורפו לקובץ השירים "צלצלי שמע"; ר' ראובן אזייני (1874-1942), חיבר פיוטים רבים על פי לחנים של שירים ערביים. הוא חיבר פיוטים בערבית יהודית ופיוטי גלות וגאולה בעברית.
