המקאם

ליסודות המקאם

כתוב כאן

מקאם (ב: مقام, בתרגום ל: מקום) הוא מבנה המגדיר מסגרת ליצירה מוזיקלית ב. כל מקאם כולל סדרת אבסולוטיים והתנהגות מלודית אופיינית.

שיטת המקאמים (או מקאמאת مقامات) משמשת כבסיס למוזיקה הערבית והטורקית ומבוססת ביסודה על המוזיקה הפרסית הקלאסית (הרדיף הפרסי). יש שימוש במקאם גם ב, בארצות ב, וב.

בשנת 2008 הכיר ארגון במקאם של עיראק כ.

ההבדל בין מקאם לסולם מוזיקלי

בדומה ל של המוזיקה המערבית כולל המקאם סדרת צלילים אשר גובהם מוגדר על-פי ה ביניהם, אך בניגוד לשיטה המערבית בשיטת המקאם יש חשיבות לצליל הבסיס של הסולם. בנוסף, כל מקאם כולל דגשים, שהיות באזורים מסוימים בסולם והתנהגות אופיינית המייחדים אותו, וכתוצאה מכך, ייתכנו מקאמים שונים שהם בעלי אותו סולם צלילים (כמו ביאת ומוחייאר או מאהור וראסט). מקאמים אלו נבדלים רק בהדגשת הצלילים הגבוהים או הנמוכים.

הבדל נוסף בין מקאם לסולם מערבי נעוץ בעובדה שבמוזיקה המזרחית בחלקה קיימים מרווחים הקטנים מחצי , ובפרט, במקאמים מסוימים נעשה שימוש במרווח של שלושת רבעי טון בין תווים עוקבים בסולם הצלילים. עובדה זאת מקשה בדרך-כלל על ניגון מדויק של מוזיקה שהולחנה במקאמים אלו באמצעות כלי נגינה מערביים ללא מאמץ מיוחד או כיוון לא שגרתי של הכלי.

המוזיקה המזרחית שמה דגש על הקשר בין המקאם בו משתמשים לבין החוויה וההרגשה שהוא גורם לשומע, כאשר לכל מקאם ישנה הייחודיות שלו. בין הרגשות שנהוג לייחס למקאמים: , יגון, , , , וכו'.

בעולם היהודי

בעולם ה ה נעשה שימוש בשיטת המקאם במסורות המוזיקליות של העדות השונות בביצוע המוזיקלי של ב וב. השימוש במקאמים בתפילות היה נהוג בין היתר בקהילות היהודים ב, ב, ב וב, ומשם גם התרחב ל.

שימוש נרחב בשיטת המקאם קיים במוזיקה של , ה, וה בנוסחי ספרד. בקהילות אלו לכל הותאם מקאם שבו מתבצעת , בדרך כלל בנימוק שקשור בצורה זו או אחרת ל.

שירת חול

עד העלייה ל נהגו להלחין את יצירותיהם על פי שיטת המקאמים, אך ההגמוניה ה ששררה בישראל הצעירה והניסיון למערב את העולים דחק לשוליים את השיטה[], ואיתה את המוזיקאים שהגיעו מארצות המזרח. למרות זאת, מוזיקאים מזרחיים רבים בישראל משתמשים בשיטת המקאם.

בעבר נעשה שימוש מסוים במקאמים להלחנת מוזיקה בסגנון הידוע כ. כיום סגנון זה מולחן על פי הסולמות המערביים תוך קישוט באלמנטים מזרחיים המבוסס בעיקר על אלתור של הזמר בזמן השירה וללא שימוש מוגדר היטב במרווחים הקטנים מחצי . עם זאת, בעולם המוזיקה החרדי-ספרדי ישנו שימוש נרחב ומעמיק בשיטה זו.

מקאמים נפוצים

שם תיאור מוזיקלי מאפיינים             מרווחים            

ראסט'כמעט' מז'ור על דו, הצלילים השלישי והשביעי מונמכים ברבע טוןמקאם מרכזי במוזיקה המזרחית, בדומה למרכזיותו של סולם מז'ור במוזיקה המערבית. נחשב למקאם שמח. במקאם ראסט מתפללים של .¾ ¾ 1 1 ¾ ¾ 1

עג'םסולם מז'ור על דומשמעות המלה בערבית היא "שאינו ערבי". העג'ם נקרא גם "הסולם החזק" ואצל היהודים הוא משמש לשמחות, וחגים כגון:

, ו.½ 1 1 1 ½ 1 1

שיגא (סיקא / סיגא / סיכא)סולם המתחיל במי שמונמך ברבע טון וכולל סי מונמך ברבע טוןמקור השם בפרסית, ומשמעותו: המקום השלישי (סה-גאה), ממנו יוצא מקאם חוזאם (עם חיג'אז על הסול) בו משתמשים ל אצל הספרדים. נפוץ גם בקריאת כתבי הקודש המוסלמיים.¾ 1 ¾ ¾ 1 1 ¾

ביאתמינור על רה עם צליל שני מונמך ברבע טוןמהמקאמאת החשובים במוזיקה הערבית. מקור השם מהמילה בית, כיוון שנחשב למקאם הבית. מבוסס על הצליל רה עם הצליל השני מונמך ברבע טון1 1 ½ 1 1 ¾ ¾

כורדמודוס פריגי על רה (יש עושים על מי)יש הטוענים כי שמו ניתן לו על פי אדם בשם זה1 1 ½ 1 1 1 ½

רה מינור עם שנייה במולית ושלישית דיאזית או מודוס מיקסולידי על סול מינור הרמוני.נקרא על שם מחוז "" שב. גם במוזיקה הערבית וגם בפיוט היהודי, שימש החיג'אז לשירי ו, שירי ורגש גדול.1 1 ½ 1 ½ ½1 ½

צבאעל רה עם מי מונמך ברבע וסול וגם סי במוליםהמקאם העצוב ביותר של המוזיקה הערבית. פירוש שמו הוא נעורים או תשחורת. היהודים מנגנים בו ב וב, או ב בו מוזכרת .1 1 ½ ½1 ½ ¾ ¾

נהוונדסולם לה מינור טבעי נקרא על שם העיר ה נהוונד (Nahawand) שבצפון פרס. אם התו סי הוא בקר הוא נקרא "נהוואנד חסאס", או נהוואנד חיג'אז. אם התו לה הופך להיות בקר הוא נקרא "נהוונד אל כביר". יש הטוענים כי זהו מקאם של געגוע. מקאם זה היה נפוץ יותר במסורות הטורקיות מאשר בערביות, ורק בתקופה מאוחרת יותר חדר למסורת הערבית.1 1 ½ 1 1 ½ 1

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ב

הדגמות

, פירוט והדגמות של המקאמים השונים

אסף נסרי, , אתר , מאגר פיוטים ממסורות שונות, מהדורה מקוונת של ספר הפזמונים "שיר ושבחה הלל וזמרה", ובה פירוט והדגמות של פיוטים, תפילות לפי המקאמים השבועיים וקריאה של כתבי הקודש לפי המסורת הספרדית חאלבית

קורס למקאמים שיעור ראשון, אתר מאמרים

אסיקה מרקס, ,

רוני איש-רן, , הזמנה לפיוט אמציה בר-יוסף, , הזמנה לפיוט, מתוך "מוזיקה בין מזרח ומערב"

הערות שוליים