מילון רבנים א - ב
רבי דוד בן שמעון ,
הידוע גם בשם צוף דבש והרדב"ש ( 1826 - 5 בדצמבר 1879) היה רב שעמד בראש קהילת יהודי צפון אפריקה בירושלים ביישוב הישן .ר' בן שמעון הקים את מחנה ישראל , אחת השכונות המוקדמות מחוץ לחומות העיר העתיקה.
רבי דוד אלקיים (אלקאים) קישור לתקציר
ר' דוד אלקיים נולד בערך בשנת 1851 (שנת לידתו המדוייקת אינה ידועה) בעיר החוף הדרומית של מרוקו, מוגדור, או כפי שכינו אותה הערבים – אצווירה (=תמונה). הוא נפטר שם בהיותו למעלה מ-90 שנה, כלומר בשנת 1941 בערך.
רבי דוד אלקיים (1851–1942)
ר' דוד אלקיים נולד בערך בשנת 1851 (שנת לידתו המדוייקת אינה ידועה) בעיר החוף הדרומית של מרוקו, מוגדור, או כפי שכינו אותה הערבים – אצווירה (=תמונה). הוא נפטר שם בהיותו למעלה מ-90 שנה, כלומר בשנת 1941 בערך.
רבי דוד אלקיים (1851–1942)
ר' דוד אלקיים נולד בערך בשנת 1851 (שנת לידתו המדוייקת אינה ידועה) בעיר החוף הדרומית של מרוקו, מוגדור, או כפי שכינו אותה הערבים – אצווירה (=תמונה). הוא נפטר שם בהיותו למעלה מ-90 שנה, כלומר בשנת 1941 בערך.
רבי דוד בוזגלו
חייו של רבי דוד בוזגלו: מלך הפיאוט, שירה עברית ליטורגית.
סרט מתוך דוד שרמן.
הרב אליהו אברז'ל
הרב אליהו אברז'ל (נולד ב-1948) הוא ראש אבות בתי הדין בירושלים, ראש ישיבת צוף דבש, ורבה של שכונת בקעה בירושלים. נולד בכפר הסמוך לעיר מרקש במרוקו לרבי יוסף. בהיותו בן עשר עלתה משפחתו לישראל והם התגוררו בבית שמש. כחודש אחר עלייתו ארצה החל ללמוד בישיבת פורת יוסף בירושלים. שם למד עם הרב רפאל רוזיליו, כיום מדייני בית הדין של העדה החרדית הספרדית, והרב אלעזר אבוחצירא.
קרא עוד >
רבי יוסף בן נאים
הרב יוסף בן-נאים (ט' באלול ה'תרמ"ב – ט"ז בשבט ה'תשכ"א; 24 בספטמבר 1882 - 2 בפברואר 1961) היה סופר, חוקר וביבליוגרף ממרוקו. מחבר הספר 'מלכי רבנן' ו-40 ספרים נוספים.
קרא עוד >
רבי יצחק בן וואליד
רבי יצחק בן וואליד (1777, תקל"ז - 9 בפברואר 1870, ח' באדר תר"ל), כונה ריב"ו והנר המערבי. אחד מדמויות הגאונים של חכמי מרוקו ויהודי תטואן, רב ומקובל, מחבר שות "ויאמר יצחק".
רבי ישראל אבוחצירה (המכונה הבאבא סאלי) - המשך
עד לגיל ששים, (1889-1951), פעל בעיקר במחוז תפילאלת במזרחה של מרוקו, קרוב לגבול עם אלג'יריה. רוב השנים התגורר בערים ריסאני וארפוד, ובין השנים 1920–1940 בעיקר בעיר בודניב.
קרא עוד >
רבי ישראל אבוחצירה (המכונה הבאבא סאלי)
הרב ישראל אבוחצירא (א' בתשרי ה'תר"ן, 26 בספטמבר 1889 – ד' בשבט ה'תשמ"ד, 8 בינואר 1984) היה רב ומקובל מרוקאי-ישראלי, מוכר בכינוי הבאבא סאלי ("אבא ישראל", או "האבא המתפלל"
רבי שלמה אבן דנאן
הרב שלמה אבן דנאן (1848–1929) מגדולי רבני יהדות מרוקו, אב"ד ורב ראשי בעיר פאס. מחבר שו"ת 'אשר לשלמה' ו'ביקש שלמה'.
רבי רפאל אוחנה
הרב רפאל אוחנה[1] (1850–1902) היה שד"ר מטבריה יליד מקנס שבמרוקו, ומחבר ספרים רבים.
רבי רפאל אנקווה
רבי רפאל אנקווה (16 בדצמבר 1847, ב' בטבת תר"ח – 3 באוגוסט 1935, ד' באב תרצ"ה) היה הוגה, פרשן ופוסק הלכה נודע במרוקו. נחשב לאחד מחשובי הרבנים במרוקו בעת החדשה.[1] היה הראשון להתמנות לתפקיד הרב הראשי של מרוקו.
רבי יצחק אביחצירה המכונה באבא חאקי
הרב יצחק אביחצירא (מכונה בשם ה"באבא חאקי"; כ"ג באלול ה'תרנ"ה - כ"ה באדר ב' ה'תש"ל, 12 בספטמבר 1895 - 2 באפריל 1970), היה הרב הראשי של הערים רמלה ולוד.
רבי יהודה בן עטר
הרב יהודה אבן עטר (אלול , ) (אלול ה'תט"ו, 1655) - י"ט בסיוון ה'תצ"ג, 22 במאי 1733),), היה בערים ו שב, ומרבניה הגדולים של המדינה.
רבי יעקב אבן צור
רבי יעקב ברבי ראובן אבן צור (יעב"ץ; 1673, כ"ז באייר ה'תל"ג - 1753, ב' בטבת ה'תקי"ג
רבי יצחק אלפסי (הרי"פ)
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים,
הרי"ף נפטר בשנת 1103 (י' באייר ד'תתס"ג) והוא בן 90.
חכם יצחק בן וואליד
חכם יצחק בן וואליד נולד לאמו ולאביו שם-טוב בשנת תקל"ז (1777) בטטואן שבמרוקו.
בצעירותו התייתם מאביו, ואמו עבדה לפרנסת המשפחה. לצערה היא נאלצה למכור חלק מספרי בעלה. חכם יצחק בן וואליד אסף פרוטה לפרוטה, וקנה את הספרים בחזרה. למרות דוחקם, למד תורה וכבר בגיל 17 כבר הכירו חכמי הדור בתורתו.
בשנת תקנ"ה (1795), בהיותו בן 18, נשא אישה ונולד להם בן. אך אשתו נפטרה זמן קצר לאחר מכן. לאחר מכן נשא לאישה את שמחה בת וידאל ביבאס, ונולדו להם עשרה ילדים. חכם יצחק בן וואליד פרנס את משפחתו מכתיבת שטרות משפטיים. המשפחה חיה חיים של הסתפקות במועט.
חכם יצחק בן וואליד שימש כרב וכאב בית הדין בעיר טטואן במשך כ-40 שנה. הוא פעל לרווחת יהודי העיר בתקנותיו ובתשובותיו ההלכתיות, והכניס נזקקים לביתו כדי לסייע להם.
בשנת תרכ"ח (1868) בשל הרעב הכבד ששרר בטטואן, ומקרי רצח של נשים יהודיות ע"י מוסלמים, פנה חכם יצחק בן וואליד יחד עם חכם יצחק נהון לסר משה מונטיפיורי בבקשת עזרה לקהילה היהודית בטטואן.
חכם יצחק בן וואליד נפטר ביום ט' אדר ב' בשנת תר"ל (1870) בטטואן, ונקבר שם.
חיבורו המצוי בידינו הוא 'ויאמר יצחק' - ספר שאלות ותשובות.
קרא עוד >
