מרכז המורשת

  • רקע היסטורי
  • חידוש ושימור המבנה
  • פעילות המרכז ומטרותיו

תחת הנהגתו של הרב דוד בן שמעון נפרדו היהודים יוצאי מדינות צפון אפריקה (המוגרבים) מעדת הספרדים, והחלו מנהלים את חיי קהילתם באופן אוטונומי. הרב דוד בן-שמעון, כמי שיזם והנהיג הפרדות זו, היה הרוח החיה בניהול חיי קהילת המוגרבים מכאן ואילך.

בבואו לירושלים מצא הרב דוד בן-שמעון את קהילת המערביים במצב של עוני, דלות ומחסור. הרב החל לארגן את הקהילה המערבית, וייסד עדה עצמאית המנותקת מקהילת הספרדים. הוא בנה בתי כנסת, ייסד מוסדות בעיר העתיקה ושלח בעצמו שד"רים אל קהילות המגרב שיגייסו כספים למען העדה בכלל, ולמען הקמת שכונת מחנה ישראל, הראשונה מחוץ לחומות העיר, לרווחתם של היהודים המערביים.

שכונת 'מחנה ישראל' אשר כונתה גם 'שכונת המערבים' או 'שכונת ממילא' היתה השכונה הראשונה מחוץ לחומות שהוקמה ביוזמת יחידים, יהודים שיצאו מהעיר העתיקה בירושלים. קדמה לה שכונת משכנות שאננים שנוסדה בשנת 1860, כיוזמה ציבורית, לא של ירושלמים, ברשות השר היהודי הבריטי משה מונטיפיורי.

מבנה המרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה הינו אחד המבנים הראשונים שנבנו בשכונת 'מחנה ישראל' אם לא הראשון שבהם שנבנה סמוך למועד ייסוד השכונה בשנת 1865. המבנה ממוקם בירושלים, רחוב המערבים 13. כתבי ההקדש החקוקים באבן ותלויים על כותלי המבואה של המבנה מציינים את שמות התורמים ואת סיפור רכישת החצר והמבנה עבור המבנה והשכונה. 

עם הקמתו, הוא כלל במקורו שני מפלסים עם גג רעפים שנוסף אליו מפלס שלישי עם השנים, בנוסף למפלס הכניסה. המבנה בזמנו חולק לחדרים, הוא נבנה סביב חצר פנימית שהיתה תחומה בקשתות מכל צדדיה, במרכז החצר היה בור מים לאיסוף מי גשמים. הבניה לא נעשתה בשלב אחד אלא במספר שלבים בשל חסרון כיס.

המבנה שימש כבית מדרש ככולל לאברכים, כבית מחסה וכמקום מגורים עבור היהודים המערבים, מפוני העיר העתיקה. במבנה הוקם מאוחר יותר בית כנסת במקום זה של רבי דוד בן-שמעון שנשרף.

המבנה אוכלס על ידי יהודים במשך השנים,  בשנות ה 40-50 של המאה הקודמת הצטרפו אליהם עולים חדשים. בשנת 1988 ארגו קהילות יהודי צפון אפריקה פינה את אחרון הדיירים, מה שאפשר את בנייתו ושיקומו של המרכז.

המבנה ההיסטורי שופץ והורחב על תוספות הבנה. השדרוג והשימור המפוארים שנעשו  בו בשנים 2009-2011, בסיוע תורמים אדיבים בהם רוברט אסרף ודניאל עמר, בנו של דוד עמר על שמו נקרא המרכז.

בשנת 2011 הושלם השלב העיקרי של בנייתו ושיקומו של המרכז, על פי התכנון הכללי של האדריכל דני יזרעאלי מישראל בשיתוף עירית ירושלים וגופים מוסמכים אחרים. המבנה הוכרז כאתר בעל ערך היסטורי ואדריכלי. את הפאטיו והמבואה תכנן האדריכל אלי מויאל ממרוקו, את עבודות הגבס המיוחדות לבניה המרוקאית ואנדלוסית בסגנון הספרדי-מורי, עשה האמן לאמן אל חוסיין, את עבודת הפסיפס הצבעוני ביצע האומן תלמודי מולאי טאיי העיר פס שבמרוקו. את עבודת הנגרות עשה דומיניק קרוסינוס ממרקש. לוחות העץ עשויים מארז אטלנטי הגדל בהרי האטלס.

שיפוצו ובנייתו מחדש של המבנה כללו הוספת הקומה האחרונה של חלל הגג, התקנת מעלית והקמת הגן האנדלוסי בחצר המרכז. בגן בוצעו עבודות מוזאיקה ייחודיות. בצדו הדרומי של הגן עוצבו ארקאדות המעוטרות בעיבודי מוזאיקה מיוחדת ולאורכו מותקנות שלוש מזרקות מרוקאיות אוטנטיות המחוברות בתעלת מים הזורמים באופן קבוע.

גולת הכותרת של השימור הוא האטריום המרכזי, חלל גדול במרכז המבנה בסגנון ספרדי-מורי המתנשא לגובה של מעל ל 10 מטרים, אופייני לבניה במרוקו ובו עיטורי גבס ופיתוחי עץ.

דלתות הכניסה החדשות של בניין המרכז הפונות גן, ותקנו על הקיר המזרחי ההיסטורי של המבנה. דלתות אלה הן דג מוקטן של שערי הערים 'פס', 'מקנס' שבמרוקו, המאופיינים בעיטורי אריכים בגוון ירוק.

ייחודיותו של מבנה המרכז העולמי משתקפת בשילוב בין הבנייה העתיקה שאפיינה את ירושלים של המאה ה-19 לארכיטקטורה ולעיצוב האנדלוסי אשר השפיע על מדינות צפון אפריקה ובחיבור בין מזרח למערב ובין חדש לישן. עוצמתו ועושרו של המבנה בין ארבעת הקומות כמו גם צניעותו החיצונית, ממחישים את אופי תרבותה ומורשתה של יהדות צפון אפריקה אשר עבורה משמש מבנה זה מרכז תרבות ומוקד תיעוד ושימור של מורשת מפוארת זו.

ארגון קהילות יהודי צפון אפריקה אשר נוסד בשנת 1854 בעיר ירושלים, בשיתוף תורמים נדיבים, ראה גולת כותרת וחוב היסטורי בייסודו של המרכז למורשת יהדות צפון אפריקה, במבנה היסטורי זה שהוקם תחת הנהגתו של הרב צוף הדב"ש.

המרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה בירושלים ע"ש דוד עמר, הינו מרכז התרבות והמורשת היחידי בארץ של יהדות צפון אפריקה ובפעילויותיו לוקחים חלק מרכזי וחשוב, אישי ציבור.  המרכז הוקם מתוך אמונה ותקווה שישמש אבן שואבת לכל ערכי המסורת, התרבות, הפיוט, החזנות והתפילה.

פעילות המרכז העולמי ומטרותיו

המרכז נפתח לקהל בשנת 2011,  פועל בתחום ריכוז מידע, קירוב לבבות, חיזוק הזהות וקידום המחקר הנוגע ליהודי צפון אפריקה. מדריכי המרכז חושפים בפני הקהל את עושר המורשת הרוחנית והחומרית ואת האדריכלות המרשימה של יהודי צפון אפריקה

בין הפעילויות במרכז, תצוגות מתחלפות וקבועות באולמות תצוגה המציגות פריטים היסטוריים המספרים את ההיסטוריה והמורשת של יהדות צפון אפריקה, מאגר אור-קולי המאגד בתוכו סרטים, מוזיקה, ביבליוגרפיה ותמונות המספרות את סיפורם של יהודי צפון אפריקה ומורשתם, ספרייה מיוחדת, כנסים וסמינריונים.

בתצוגות הקבועות גם חדר ובו העתק משוחזר של בית כנסת לקהילת יהודי העיר תלמסאן שבאלג'יריה, על שם הרב המקובל אפרים אלנקווה

במבנה אולם אירועים המשמש לכנסים, הרצאות וערבי עיון ושירה

במרכז פועלים המכון להכשרת חזנים ופייטנים ע"ש דמיאן עמר. במסגרת המכונים, על ידי מיטב המורים, מכשירים חזנים ופייטנים ומלמדים את השירה והפיוט המסורתיים על פי האלבום האנדלוסי והדז'ירי. כמו גם לימוד סידור תפילה לשבתות וחגי ישראל, בנוסח המסורתי.